עדויות מהשטח

תהליך ההטמעה הוא החשוב בכל תכנית חינוכית - ובכלל בחיים

בחרנו להביא כאן עדות שכזו:

 

משימת יומן למידה / סיכום השתלמות בי"ס יוני 2020

מ', מורה לאנגלית בבי"ס מ', שנה שניה בעבודת הוראה

"בחרתי לעקוב ולתאר את התהליך שלי, מכיוון שהרגשתי שאין לי זמן לקחת 'פרויקט' חיצוני (כיתה או תלמיד) וקודם כל אני רוצה וצריכה להבין איפה אני בתמונה הזו... 😉  אני מזמינה אתכם לנשום עמוק וללוות אותי במסע..

התחלה- ובה מורה מתלהבת שמכניסה נשימות בכל הזדמנות...

כשאני פותחת את מחברת המעקב החמודה שהקדשתי להשתלמות גנ''ת אני נזכרת בהתלהבות הראשונית והנפלאה שהייתה לי מהתוכן. אני מתבוננת באיורים והקשקושים, מהתובנות שכתבתי לעצמי תוך כדי, וכל אילו משקפים את הדרך בה קיבלתי את התחום, את האמונה הגדולה בו. כבר ממפגש ההיכרות בסטודיו הרגשתי שהתחום הזה הוא אחד הדברים שאני מחפשת ורוצה להכניס לכיתה.

בכל שיעור השתלמות רשמתי סיכומים קצרים, וכבר ביום למחרת התחלתי לתרגל נשימות בכיתה.

אני זוכרת שהרגשתי כמה הנשימות והתרגילים, מקלים עלי ועל התלמידים, תורמים לריכוז ובכלל – מחברים ביננו ותורמים לתחושת המוגנות והמוכלות של התלמידים ולחיבור ביננו.

ההמשך – הבלגן, ההצפה והאכזבה שגרמו לנטישה והכחשה

אבל אז המשיכה השנה, וכמו כל דבר חדש – ההתלהבות הראשונית – ירדה. אמנם עדיין לפעמים, כשנזכרתי הכנסתי נשימות או מתיחות או הצלבות או עמידת ביסלי.. אבל ההערכה שלי כלפי התרגילים ירדה, ואני לא ידעתי לשים את האצבע על נקודת המשבר, למה זה קרה? המשכתי הלאה, 'סחבתי', השתתפתי בהשתלמויות בהן קיבלתי עוד ועוד רעיונות, וטכניקות, ולמדתי דברים חשובים, אבל משום מה – זה לא נכנס לי לורידים, וגם לא לשיעורים. הרגשתי שזה עוד משהו שאני צריכה להספיק, וגם ככה יש לי הרבה מה ללמד.. הרגשתי שיש הרבה מאוד טכניקות ומעט מידי זמן, ובכלל – לא לילדים ולא לי ברור מה בדיוק המטרה ומה רוצים להשיג..  הרגשתי שזה 'או הכל או כלום' ובחרתי בכלום.. חיכיתי שיבואו הכדורים, והכסאות והפיתות – אולי זו הבשורה הגדולה, אולי בגלל זה התלהבתי בהתחלה?

ואז הם הגיעו וגם זה לא עזר.. (וגם, מה שחשבתי שזה הסוף, המר)

הבלגן רק גדל, עכשיו הייתי צריכה גם להחליט למי כל כיסא, ולשים לב לתורנות.. הרגשתי שזה מכביד – לא הבנתי מה ההזדמנות.

אבל סוף סוף ידעתי לומר מה מפריע לי – חוסר המיקוד, ה'תוספת' על עומס המשימות והלימוד. הרגשתי שאני עצמי לא יודעת מספיק, ושלי אין פניות ליצר לילדים קביעות. יש לי כל כך הרבה רצונות ותוכניות לגבי הוראת האנגלית, יישום שיטות במשמעת, פתיחת וסיום שיעור.. וכך, ובסוג של החלטה מודעת החלטתי להפסיק לנסות, לזרום בכל כיתה עם הסדר שקבעה המחנכת ולא להכניס טכניקות ושיטות חדשות.

 

נקודת המפנה – הקומבינציה

ואז הגיעה ההשתלמות בה למדנו על הקומבינציה, וזה אולי מוזר אבל זה סידר לי הכל בראש. הרגשתי מין 'אאורה' והגעתי להבנה שאני חייבת להתמקד – ואז אוכל גם להרוויח, וגם להיחלץ מההצפה ומתחושת ההכבדה. והתלמידים גם הם כמובן ירוויחו המון..

הבנתי שאם אני אעשה לעצמי סדר, מה אני רוצה להשיג בתרגילים ומתי לעשות אותם, ואפנה 4 דקות בתחילת שיעורים ספציפיים, עם מוזיקה שהוחלטה מראש – זה יוכל להיות גם נוכח ומשפיע על כל השיעור – אך מנגד לא מכביד עלי למצוא ולהמציא את עצמי כל פעם מחדש.

אין לי סוף טוב או נקודת שיא, כי את הקומביציה הספקתי לעשות רק פעמים בודדות ממש (לפני הנגיף וקצת אחריו), אבל כבר אוכל לומר שאני מרגישה הרבה יותר רגועה, ואולי קצת חזרתי להתלהבות של ההתחלה 😊

 

המגמה, הגורמים והמלצה אישית

כאשר אני בוחנת את המגמה, אני יכולה להבחין שהתחלתי בנקודת מוטיבציה גבוהה, וגם יישום תדיר, אבל משהו בצורה שתפסתי את העניין, גרם להצפה, לרגשות שליליים וגם להזנחה של התהליך (ושל היומן..), למזלי ולשמחתי, ישנה נקודת מפנה, ואני מקווה שהיא תביא בהמשך גם לנקודת שיא.

הגורם העיקרי למפנה, היה הסדר, ברגע שהבנתי איך הטכניקות המרובות, הופכות לשיטה מוסדרת. איך אני יכולה להציב מטרה ברורה (אפשר גם יחד עם התלמידים, בכיתות נבחרות), לבחור יעדים, זמן מדויק, וליצור תרגיל – שחוזר על עצמו ובעצם מופעל בצורה 'אוטומטית' בהירה וקוהרנטית, ברגע שהבנתי את זה – הבנתי שגנ''ת יכול לתת לי גם סדר פנימי.

באופיי, יש לי אומץ ופתיחות לדברים חדשים, אך מנגד (ולפעמים דווקא בגלל זה) נוצר לי עומס ובילבול. דווקא הסדר הזה, הטופס הברור – הוא זה שאני מאמינה שיוכל להביא אותי לקביעות ביישום השיטה.

שמחתי מאוד שההשתלמות בנושא הועברה לבית הספר כולו, אני חושבת שתחום כזה – חשוב שיכנס לשפה בית ספרית, ויהפוך לחלק משגרה.

תודה על השתלמות מרתקת ומועילה !"

עמותת גנ"ת - גוף, נפש, תודעה

העמותה הישראלית לפיתוח תכניות לשילוב גוף בתהליכי העצמה, שיקום וחינוך  

ע"ר: 580574945 | מוכרת סעיף 46א' לתרומה

@ כל התמונות והסרטונים באתר שייכים לעמותת גנת / סטודיו 6  והשימוש בהם אסור ללא הסכמה מראש בכתב